איתם ונעמה הנקין נרצחו על מזבח הלא נודע
הרוצחים והנרצחים נמצאים משני צידי אותה מטבע. המטבע הוא ארץ ישראל.
חבל יהודה ושומרון (נעזוב לצורך הדיון את עזה) הוא מדינת הרוצחים, קרי – פלשתין. פלשתין תחת כיבוש, והם לוחמים כדי להרע לאויב הכובש. האם קיימים המושגים הכאילו נרכשים "פלשתין" ו/או "פלשתינאים"? נושא לויכוח במסגרת אינסוף ויכוחי הסכסוך.
הנרצחים, אזרחי מדינת ישראל, שליחי המדינה לחיות באזור הנתון בויכוח, חיו חיים תמימים, גידלו ילדים – וסמכו על אלוהים כמו גם על צה"ל שישמור עליהם. רצח בני הזוג הוא פשע נתאב שאין לו מחילה, ולא רלוונטי העניין באם יש סכסוך על האדמה שם אם לאו.
ככה "חיים" להם שני עמים, שתי תרבויות שונות, ושני אוייבים השונאים איש את רעהו עד מוות. אין למציאות הנילווה של אחווה בינאישית פה ושם בין יהודים וערבים בכל שטחי א"י כולל יהודה ושומרון, ובין העימות העקוב מדם (הנקרא "סכסוך") בין שני העמים ככלל.
מצב כזה אסור היה לו להימשך כל כך הרבה זמן, ואפילו אין לו פתרון – דבר לא מוכח בעליל. כל מה שנאמר ועוד ייאמר כמו "הרי נתנו להם את כל מבוקשם, ועדיין לא הצליחו להגיע להסכמה עם ישראל" – איננו יכול לשמש תירוץ למצב בו זוג צעיר נרצח כך סתם והתוגה הזו מתווספת לסאגא איומה ובלתי נגמרת.
אל תוך העימות הזה בין שתי שאיפות הנוגדות זו את זו בכמעט כל דבר ועניין, אסור לשכוח ולו לרגע את הדם הרב של חיילינו/בנינו הנשפך גם הוא ללא כל תועלת – וכך יימשך כל עוד לא יצליחו לפתור את מה שנקרא "הסכסוך".
זה הרגע בו עמנו, כמו העם הקורא לעצמו פלשתיני – מנגד, יחבקו האחד את השני אם לא מאהבה בלתי אפשרית – אז לפחות יתאחדו בדעות למען המטרה שכל צד רואה בה את תקוותו ואופציית קיומו ע"פ האדמה: שהמנהיגים יפתרו את התסבוכת הלא פשוטה – וההורגת אפילו בהם: רבין... סאדאת...
אף בן אנוש, בלא משנה איזו מדינה ע"פ היקום (נכלול ביקום גם את אופציית החיים על פני המאדים) אינו יכול ואינו צריך לחיות בפחד תמידי שהנה מישהו קם עליו להרגו - ולא בשל סכסוך אישי. זה יותר משיא האבסורד שנסיעה במקום מסויים עלולה להביא למותך רק כי אי שם יש סכסוך בין עמים או חלקי עמים. האבסורד מחריף כשברור לכל אחד שעדיין עומד על שתי רגליו (וטרם נרצח) כי בכלל לא משנה אם הוא נמצא בעת רציחתו בשטחי יהודה ושומרון או א"י בקו הירוק. עצם היותו יהודי הקשור לסכסוך - כאילו מתירה את דמו בכל מקום בעולם. מציאות בלתי אפשרית... (שלוש נקודות שהן אחת גדולה).
משהו מאוד בלתי נקלט חבוי ב"עובדת החיים" שככה נדונו לחיות בישראל: דם... דם... דם... מוות... מוות... מוות... רצח... רצח... רצח... ואין גבולות (תרתי משמע).
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/
>